הנאום שלי -
שלום מושבעים ומודחים יקרים:-)
51 ימים אנחנו כאן. 14 הדחות. 7 מושבעים. ו2 פיינליסטים! אחד מהם הוא אני.
אז מה אני עשיתי במשחק הזה כדי לנצח?
הדחת יאיר – לא בדיוק הדחה
. במשימת החסינות נשלחתי לאי הגלות ויחד עם זה להצביע ביחד עם שבט קומורו. אני ונועה, שהכרנו פחות או יותר אחד את השני החלטנו לכרות ברית בין-שבטית. נועה אמרה לי שהיא על הכוונת של השבט שלה. משיחות שלי עם שמואל, שגיב ואלעד לא הבנתי כלום. כל אחד ניסה לשכנע אותי להצביע למישהו אחר ולא היה לי מושג מה היו הצדדים. לפי מה שכן הצלחתי להבין, שמואל, אלעד, שגיב ושירה היו נגד נועה ורצו להדיח אותה, ומיד אחריה את מיקי. אני ונועה דיברנו עם מיקי וניסינו לעשות משהו כדי להשאיר את נועה במשחק. אני לא זוכר מה קרה אחרי זה כי זה היה שבט מבולגן לגמרי, לא היו בריתות מוגדרות לפי איך שראיתי את זה וזה היה כולם נגד כולם. בסופו של דבר יאיר פרש אחרי יומיים טעונים מבחינתי ומבחינת נועה, ורק בסוף העונה נראה מי באמת היה אמור להיות מודח באותו יום:-P
הדחת הודיה – אני, נתנאל פ. ועידן החלטנו לכרות ברית ברזל סודית וקבענו להגיע שלושתנו לגמר. דיברנו עם נתנאל נ.. ההחלטה הראשונה שלנו הייתה לפרק את ברית יניב-שיר-הודיה, אם היא בכלל הייתה קיימת, איימה עלינו והייתה לנו הרגשה שהם חזקים. ושכנענו אותו להצטרף אלינו לברית. מיקי, ש"ביקר" אצלנו בשבט והשתתף במועצת שבט, הצביע איתנו והדחנו את הודיה.
הדחת נתנאל נ. – אחרי שהודיה הודחה ושחר עף אוטומטית בגלל חוסר פעילות, נשארנו 6 בשבט. אני, נתנאל פ. ועידן, "ברית הברזל", צרפנו אלינו את שיר ושגיב לברית מחומשת והחלטנו להדיח את נתנאל נ.. הבעיה הייתה שהשבט זכה בחסינות, וכולנו היינו בטוחים שאחרי ההדחה הזאת יהיה טוויסט שבטי ולא יהיה לנו סיכוי להדיח את נתנאל נ. בגלל הקשרים שלו עם השבט השני. הוחלט להעביר לשבט קומורו את החסינות ולהדיח את נתנאל נ.. למזלנו, הצלחנו לשכנע את נתנאל נ. שמדיחים את נתנאל פ. בעצם (ואפילו ניסינו להכין ריב פיקטיבי ביני לבין נתנאל פ.) כדי שיסכים לוותר על החסינות. ויתרנו על החסינות ושגיב הצטרף אלינו להצבעה. בסופו של דבר כל הברית המחומשת הצביעה לנתנאל, ונתנאל נ. ושגיב הצביעו לי.
הדחת יניב – קרתה באמת מחוסר ברירה לגמרי. היינו בטוחים שיהיה טוויסט, אבל לצערנו הייתה דווקא הדחה כפולה, והיינו חייבים להדיח מישהו מהשבט. שיר כנראה הייתה אמורה להיות המודחת, אם היא לא הייתה זוכה בחסינות. נאלצנו להדיח את יניב ולהיפרד מעוד חבר שבט שהיה יכול להגיע רחוק אם לא הטעות של הויתור על החסינות.
איחוד!
הדחת נתנאל פ. – אני התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר, אחרי שכולם התעקשו להדיח את נועה, ובעיקר נתנאל פ.. אני שהייתי נאמן לנועה, שאיתה כרתתי את הברית הראשונה שלי כאן במשחק, החלטתי לספר לה את המזימה של ברית סיישל (ועומרי, שנתנאל פ. אמר שיצטרף אלינו להצבעה נגד נועה ובכך יהיה לנו רוב) וניסינו לשכנע את שגיב, אלעד ושירה להצביע נגד נתנאל. בשלב הזה הכל היה נראה טוב ויפה, רק שגיב היה חכם והחליט לשלוף את פסלון החסינות על נועה, ורק אחרי זה הבנו שאם לא הפסלון נועה הייתה מודחת. בדבריו של נתנאל אחרי שהודח.
הדחת שירה/סקנדי – הברית העיקרית החדשה שלי, אני, נועה ושגיב, החלטנו לחפש את הבוגד מבינינו, מי שהצביע לנועה במקום לנתנאל. שירה, שכנראה הייתה תמימה מדי, החליט לתת לשגיב להיכנס לפורום האישי שלו דרך תוכנה מיוחדת, כדי להוכיח שהוא כן הצביע איתנו. אני לא יודע אם הוא באמת הצביע איתנו, אבל מה שכן גילינו זה שהוא בעצם לא שירה אלא סקנדי, סוג של אויב (?) שלי מפעם. החלטנו להיעזר באלעד ולהדיח אותו, ולספר לעידן ושיר שמדיחים את עומרי כי חששנו שהם בברית עם סקנדי ויספרו לו על התכנית שלנו. בסופו של דבר התכנית עבדה כמו שצריך וסקנדי מצא את עצמו בחוץ ומיד חשף את עצמו.
הדחת עידן – אחרי הדחת סקנדי הסתבר שזה היה צעד חכם להדיח את נתנאל, וחששותיי לא התבדו. ההדחה הזאת הייתה הכי כואבת במשחק הזה – שגיב, שהיה בקשרים טובים עם שיר ואלעד, ושלט במשחק, רצה להדיח את עידן. אני ונועה ניסינו לשכנע אותו לעבור לעומרי ולעזוב את עידן כרגע, כי הוא היה אחד מהחברים שלי במשחק ולא רציתי להדיח אותו, לפחות לא באותו שלב. כמעט הצלחנו להשיג מספיק קולות ולהדיח את שגיב, אבל בסוף נועה התייאשה והחליטה להצביע לעידן, במחשבה שהמהלך לא יצליח (ובסופו של דבר אחרי שהוקראו הקולות הבנו שבאמת לא היה סיכוי לעידן להינצל). אני והיא סיכמנו להדיח את שגיב אחרי שהחליט שהוא די שולט עלינו, ובאמת שלא היה לנו הרבה מה לעשות נגדו בשלב הזה.
הדחת עומרי – ההדחה הזאת הייתה ברורה לכולם. עומרי לא היה שייך לברית שלנו, לא היה כל כך פעיל, וגם שחקן עבר מאיים. אין הרבה מה להגיד חוץ מזה שלפני שהוא הודח ראיתי שהוא ניסה לדבר עם כולם ולהשאיר את עצמו במשחק.
הדחת אלעד – התכנית שלי ושל נועה להדיח את שגיב הייתה אמורה לצאת לפועל בפיינל 5, אבל שגיב המשיך את רצף הניצחונות שלו בחסינויות, והחלטנו לעבור לברירה השנייה שלנו, החבר הטוב של שגיב במשחק, אלעד. חששנו בהתחלה שלא נצליח לשכנע את שיר להצביע נגדו, אבל שיר בכלל הייתה בים המלח או משהו
ונתנה לנועה להצביע במקומה (?), ככה שהיו לנו 3 קולות בטוחים להדחת אלעד. ההדחה הצליחה כמובן והתחיל ריב ביני לבין שגיב.
הדחת שגיב – החלטנו אני ונועה, שכבר הפכנו לברית השולטת במשחק, לא לתת לשגיב הפעם לנצח בחסינות כדי שנוכל להדיח אותו. ואכן, נועה, אני ושיר חסמנו את שגיב והוצאנו אותו מהמשחק, מה שגמר לו לחשוד מיד שהוא על הכוונת. בסופו של דבר אני, נועה ושיר הצבענו לשגיב והוא הודח.
זהו, אלה כל ההדחות שהייתי שותף בהן. נכון שזה דומה טיפה לנאום של נועה בניסוח, אבל התוכן שונה קצת:-P.
שוב, אז למה מגיע לי לנצח?
אני הגעתי לכאן בדרך שלי. הייתי כל הזמן בצד הבטוח, והצלחתי לשמור על עצמי, וברגע שקלטתי שמשהו לא בסדר בברית שלי עברתי לצד השני והבטוח והצלתי את נועה, החברה שלי שיושבת כאן לצדי. הייתי שותף להדחות ומהלכים, גם אם לא יזמתי את כולם. לא מגיע על זה? אז על מה כן? ואתם יודעים מה, כל מי שמגיע לגמר ראוי לנצח בו לדעתי. למה? כי עובדה שהוא הצליח להישאר עד הגמר. לא מקבלים את זה? לא חייבים להיות השחקנים הכי מדהימים בעולם כדי לזכות, לפעמים מהלך אחד מספיק טוב, במיוחד במשחק הזה. אני רוצה שתבינו שכן עשיתי דברים במשחק הזה כדי לשמור על עצמי. וכן הייתי שותף להחלטות ולא, לא נגררתי כל הזמן. אני חושב בכנות שמגיע לי, ומקווה שתראו למעלה את מה שעשיתי ותנסו להבין.
בהצלחה לי ולנועה ושהטוב ביותר ינצח!:-)
Sun 26 Aug 2012, 23:34
