הקדמה: חיפשתי דרכים לספר את הסיפור בצורה הכי טובה שיש, ומצאתי לנכון להפוך את מהלך ההישרדות לכאילו הוא באמת נעשה על אי. קריאה מהנה 3:יום 1 על האיערבהמשחק מתחיל. אחרי ציפייה ארוכה של שבועות לעונה השמינית של הישרדות, עונת הילדים הראשונה, אני על האי.
אני כותב את היומן הזה בשביל שאני אזכור תמיד את כל החלקים של החוויה. נכון, היא אמנם תתועד ואחרי זה תשודר בטלוויזיה, אבל זה לא אותו הדבר. חוץ מזה, אולי בעתיד אני אצטרך לדעת מה חשבתי קודם, כדי להחליט החלטות.
עכשיו מתחיל להחשיך. אני משער שהשעה בערך שבע. יומן יקר, עכשיו נשאר לי לתאר לך רק את דברי הפתיחה שלנו. בתחילה היינו על אותו המסוק. ראיתי חוץ ממני עוד שבעה אנשים, שעזבו מאותו המסוק שלי אל החוף. הובילו אותנו אל השטיח התכלת, בעוד המסוק השני מוביל שמונה אחרים אל השטיח הכתום.
"ברוכים הבאים להישרדות!", שמעתי את קולו של גיא זו-ארץ. גל של מחיאות כפיים עבר. "חברים, אתם עומדים לצאת להרפתקה של פעם בחיים. החיים כאן לא יהיו פשוטים, אבל אם תצליחו ליצור את החברה שלכם כמו שצריך אתם תוכלו לשגשג. כפי שראיתם, חולקתם כבר לשני שבטים. בכתום – אתם שבט קומורו. אתם מכונים כך על שם איי קומורו, מדינה באוקיינוס ההודי שאתם נמצאים בו כעת. בתכלת - אתם שבט סיישל. איי סיישל הם למעלה ממאה איים צפונית לאיי קומורו".
הפרצופים מביטים לכל עבר. על אף שזו עונה לילדים, נראה שלפחות חצי מהם באו להפוך את המשחק. אני כנראה בהם.
"אם כך, בהצלחה, שורדים. הנה המפה לבית החדש שלכם, קחו את הציוד וצאו לדרככם", הוא אומר ומשליך לעברנו את המפה. אחד האנשים בקבוצה תופס אותה, מוציא את הגומי שעוטף את הנייר ופורס אותו מולנו.
הדרך ארכה בערך 45 דקות להערכתי, לפני שראינו את הדגל של השבט. זה היה באזור עם חוף, אבל בלטה בו מערה שלמעשה שימשה ככיסוי מושלם מהגשם שצפוי להגיע. הגיוני שגם בשבט השני יש להם מחסה שכזה, כי מן הסתם מקלים עלינו בעונה הזאת. למען האמת, אני לא אוהב את זה.
מהרגע שדרכנו על האזור ההוא, היה אפשר לראות משהו תמוה: הדגל עמד מורם, אבל הוא היה ריק לחלוטין. כשאחד המתמודדים פתח את התיבה של השבט, היה אפשר לראות בה סיר, מצ'טה, שק אורז גדול, שתי מימיות, קופסות צבעים ושמונה יומנים עם שמונה עטים. מלבדם, היה גם פתק שמצאתי, שאמור להוות את ההסבר על ההרפתקה. התחלתי בקריאה שלו אל השאר.
ברוכים הבאים להישרדות! אתם שישה עשר במשחק – אבל רק אחד מכם יהיה השורד האחרון.
לרשותכם היומנים והעטים, אתם מוזמנים לרשום בהם את מחשבותיכם לאורך כל המשחק.
כמות האורז שלרשותכם מוגבלת – הקציבו לעצמכם חלוקת אוכל מוגדרת, כדי שהוא לא ייגמר.
את המים יש למלא במימיות, שלבאר המים מצורפת המפה מאחורי הפתק.
שימו לב שיש להרתיח את המים על אש קטנה כ-5 דקות לפני שניתן לשתות אותם.
כפי שבוודאי שמתם לב, הדגל שלכם ריק. זו היא משימת החסינות והפרס הראשונה שלכם:
עליכם לעטר את הדגל בייחודיות רבה ככל האפשר, כאשר שם השבט ושמות משתתפיו עליו.
ביום השלישי למשחק הדגלים ייחשפו, ועל פי דעת שופטים ייבחר הדגל המנצח.
בהצלחה!
סבב שמות מהיר עבר בינינו. מלבדי היו עוד שבעה – שתי בנות, שיר והודיה; וארבעה בנים, יוני, שחר ושני נתנאל.
מכיוון שהמחסה היה בנוי באופן טבעי ושאוכל ומים לא היו יכולים להיווצר בלי אש, החלטנו לעבוד באופן מיידי על הדגל. הוא היה צבוע בתכלת לכל אורכו, עם טיפות לבנות בעיגול. במרכז העיגול כתבנו באופן ברור "הישרדות האוקיינוס ההודי", ומתחתיו "שבט סיישל".
לאחר מכן, כל אחד מאיתנו מילא את כף ידו בצבע לבן, והניח אותה על הדגל במקום שונה. מתחת כתבנו את שמותינו, ויצירת המופת נראיתה כמעט מושלמת. לאף אחד לא היה רעיון חדיש לקישוט הדגל, אז שמרנו אותו לשינויים בימים השני והשלישי למשחק.
לילהיומן יקר, עליי לספר לך על הרובד האסטרטגי שכבר נפתח. בשלב מסוים בערב דיברתי עם נתנאל פ., שאחרי שהפגין התלהבות מהדגל, אמר לי "אני ואתה עד הסוף". בסך הכל אני מאמין שהמוניטין שלו יירד עד סוף המשחק, ושזה יהיה כדאי להמשיך איתו, אבל אני צריך להתייחס לחשד שאני לא היחיד שקיבל את ההבטחה הזאת.
את הבריתות המשיכה שיר אחרי כן. היא אמרה לי שכמו שאני יודע, אם נפסיד ובתקווה שלא, מישהו יצטרך להיות מודח. ליוותה את הפתיחה הזאת הצעה לברית, שנראית אמיתית. אחרי שהסכמתי, היא אמרה לי שאני עכשיו בברית עם אותו הנתנאל שדיברתי איתו כבר ועם הודיה. מדליק נורה אדומה לגבי הסכם הבריתות השונות של נתנאל.
בשיחה עם נתנאל הסכמנו שאנחנו צריכים להגיע לטוויסט עתידי של המשחק מוכנים, כלומר שבט מאוחד לחלוטין. מבחינת צלע חמישית רשמית, יהיה זה עידן או יוני. ההעדפה שלי היא לעידן, אבל אני אלך עם בחירה אחרת אם צריך.
כלומר, אני מאמין שאני לא אהיה המודח הראשון. באופן כללי לא נראה לי שנפסיד בחסינות הראשונה, אבל למקרה כזה – אני לא בתחתית שרשרת המזון, נקרא לה.
[/i][i]
Mon 09 Jul 2012, 02:39